איך מתכננים קטגוריות וסינון בחנות?
מה תמצאו במדריך?
קטגוריות וסינון אמורים לצמצם בחירה בלי להעלים מוצרים טובים. תכנון מתחיל בשאלה איך לקוחות מתארים צורך, לא רק באופן שבו המחסן מנהל מלאי. קטגוריה עונה על "איזה סוג מוצר אני מחפש"; מסנן עונה על "איזו תכונה חשובה לי עכשיו".
מגדירים עץ קצר לפי כוונת קנייה
קטגוריות ראשיות צריכות לייצג משפחות מוצרים מובחנות, כמו כיסאות, שולחנות ותאורה. אם אותו מוצר נדרש בכמה הקשרים, אפשר לקשר אליו מקטגוריות מתאימות בלי ליצור עותק מוצר נפרד. עץ עמוק מדי גורם למבקר לעבור כמה מסכים לפני שהוא רואה מלאי.
בדקו לכל קטגוריה אם היא מכילה מוצרים בעלי מטרה משותפת ואם המבקר יבין את שמה בלי מילון פנימי. קטגוריה של מוצר יחיד אינה בהכרח שגיאה, אך לעיתים היא סימן שעדיף קישור ממוקד או דף דגם במקום ענף קבוע בניווט.
בוחרים מסננים שמכריעים החלטה
מסנן טוב מבוסס על תכונה עקבית, קיימת במלאי ובעלת משמעות לקנייה: מידה, צבע, חומר, התאמה, טווח מחיר או זמינות. אל תוסיפו מסנן רק כי השדה קיים בנתוני המוצר. למשל, "שם ספק" בדרך כלל אינו כלי בחירה ללקוח.
לכל קטגוריה נדרשת קבוצת מסננים משלה. בחנות כלי בית, חומר ונפח יכולים לסייע בקטגוריית בקבוקים, בעוד רוחב ועומק חשובים בכיסאות. הצגת כל המסננים בכל מקום יוצרת מסך ארוך ואפשרויות שמחזירות אפס תוצאות.
מונעים מבוי סתום בתוצאות
מסננים פעילים צריכים להישאר גלויים, עם דרך ברורה להסיר כל אחד או לאפס הכול. כשהבחירה מצמצמת לאפס מוצרים, הציגו מה גרם לכך והציעו הסרה של מסנן אחד, במקום מסך ריק. אין להניח שהמבקר זוכר אילו תנאים בחר.
בדקו שילובים נפוצים, לא רק כל מסנן בנפרד. צבע מסוים עשוי להתקיים רק במידה אחת, וטווח מחיר עשוי להחריג אותה. אפשר להשאיר אפשרות זמינה, אך כדאי לסמן תוצאה צפויה או לעדכן ספירת מוצרים כדי שהמשתמש יבין את ההשלכה לפני הלחיצה.
שומרים על סדר כתובות וקישורים
קטגוריה צריכה לקבל כתובת ברורה ויציבה, והסינון צריך להישאר קשור להקשר שלה. אל תבנו כמה מסלולים מתחרים לאותו אוסף מוצרים רק מפני שאפשר להגיע אליו דרך תפריטים שונים. חזרתיות כזו מקשה על תחזוקה ועל הבנת הקשר בין הדפים.
כותרת הקטגוריה, תיאור קצר ופירורי לחם מסבירים היכן המשתמש נמצא. תיאור אינו צריך למלא מקום; הוא יכול להבהיר גבולות, כגון האם הקטגוריה כוללת אביזרים או רק מוצרי ליבה. כאשר מוסיפים קטגוריה חדשה, מגדירים מראש מאיזה דפים יקשרו אליה.
דוגמה: קטגוריית כיסאות עבודה
הדוגמה להמחשה בלבד, לחנות עם 42 כיסאות משרדיים.
לפני השינוי
כל הכיסאות מופיעים תחת "ריהוט", עם מסננים כלליים: מותג, קוד ספק, צבע ומחיר. לקוח שמחפש כיסא לחדר עבודה ביתי צריך לפתוח מוצרים רבים כדי להבין אם יש תמיכה לגב או התאמת גובה.
אחרי השינוי
נוצרת קטגוריית "כיסאות עבודה" תחת "ריהוט". המסננים בה הם סוג משענת, ידיות, התאמת גובה, צבע וטווח מחיר. "עומק אריזה" נשאר במפרט ולא הופך למסנן. כל כיסא מקבל ערכים אחידים, כך שסינון "ידיות מתכווננות" אינו תלוי בניסוח ידני.
המסננים משקפים החלטות שימוש, לא את כל שדות המלאי. אם חלק מהמוצרים חסרים נתוני התאמת גובה, יש להשלים או להשמיט זמנית מסנן זה; אחרת תוצאות הסינון יוצרות מצג חלקי.
רשימת עבודה
- רשמו את משפחות המוצרים לפי צורך קנייה, לא לפי קוד מחסן.
- הגבילו עומק ניווט למקרים שבהם כל שלב מוסיף משמעות.
- הגדירו ערכים אחידים לכל תכונה שתשמש לסינון.
- בחרו מסננים שונים לפי קטגוריה.
- הציגו מסננים פעילים ואפשרות להסירם.
- בדקו שילובי מסננים שמובילים לאפס תוצאות.
- קבעו כתובת יציבה וקישורים נכנסים לכל קטגוריה חדשה.
שאלות שעולות בדרך
האם צבע צריך להיות קטגוריה או מסנן?
ברוב החנויות צבע הוא מסנן, כי אותו סוג מוצר קיים בכמה צבעים. קטגוריית צבע מתאימה רק אם צבע הוא דרך מרכזית וקבועה שבה הלקוחות מחפשים את כל החנות.
מה עושים כשיש מעט מוצרים בקטגוריה?
אפשר להשאיר קטגוריה קטנה אם היא משקפת צורך ברור ומקבלת קישורים רלוונטיים. אם אין צורך נפרד, עדיף מסנן בתוך קטגוריה רחבה יותר.
מתחילים ממאגר תכונות ולא מעץ תפריטים
לפני קביעת קטגוריות, צרו טבלה של המוצרים הקיימים ושל התכונות שניתן למלא עבורם באופן עקבי. לצד כל תכונה ציינו אם היא משמשת לניווט, לסינון, להצגה במפרט או לניהול פנימי בלבד. ההבחנה חשובה כי שדה שמועיל למחסן אינו בהכרח מובן לקונה. בדקו גם ערכים כמעט זהים, כגון ״נירוסטה״, ״פלדת אל־חלד״ ו״מתכת נירוסטה״; אם כולם מתארים אותו דבר, יש לאחדם לפני הפעלת מסנן.
תרחיש להמחשה: בחנות ציוד מטבח קיימים דגמי מחבתות עם ערכי קוטר שנכתבו פעם במילימטרים ופעם בסנטימטרים. מסנן קוטר יפיק תוצאות מטעות עד שמחליטים על יחידה אחת, ממירים נתונים קיימים ומגדירים דרך להזנת מוצרים חדשים. אין להציג מסנן שהתשתית שלו חלקית רק כדי לבדוק אם משתמשים ילחצו עליו. קודם משלימים נתונים או מצמצמים את המסנן להיקף מהימן.
מגדירים כללי שיוך למוצרים גבוליים
מוצר יכול להתאים ליותר מקטגוריה אחת, אך שיוך כפול צריך לנבוע מכלל עסקי ברור. שאלו האם הקונה מצפה למצוא אותו בשני המקומות, והאם אותו עמוד מוצר מסביר את ההקשר בשניהם. למשל, מנורת קריאה יכולה להופיע תחת תאורה ותחת פתרונות לשולחן עבודה, בעוד נורה חלופית אינה בהכרח מנורת קריאה. כלל שיוך כתוב מונע מצב שבו מוצרים מתווספים לפי זיכרון של מי שהעלה אותם.
קבעו גם מה לא נכנס לקטגוריה. גבול כזה חיוני כאשר אביזרים ותוספות דומים למוצרי ליבה. אם קטגוריית ״מכונות קפה״ כוללת גם פילטרים וחומרי ניקוי, ספירת המוצרים והמסננים מפסיקים לשקף החלטת קנייה אחת. אפשר לקשר לאביזרים מתוך הקטגוריה או להציגם לאחר בחירת מוצר, אך אין לערבב אותם ללא סימון. בעת מחלוקת, העדיפו מסלול שמאפשר ללקוח להגיע למטרה בפחות פירוש.
מתכננים סדר מסננים לפי השפעה
סדר המסננים משפיע על ההרגשה שהחנות מבינה את הצורך. הציבו בראש מסננים שמבטלים אפשרויות לא מתאימות, ורק אחר כך העדפות כמו צבע או גימור. בחנות אופניים, מידת שלדה וסוג שימוש עשויים להקדים צבע; בחנות מתנות, תקציב ואירוע עשויים להקדים חומר. אין להעתיק סדר מקטגוריה אחת לאחרת בלי לבדוק מה המשתמש מנסה להכריע שם.
בדקו אם שני מסננים מתארים אותו דבר מזוויות שונות. ״לשימוש חוץ״ ו״עמיד למים״ אינם בהכרח זהים, אך אם בכל המוצרים הם מקבלים תמיד אותו ערך, הם יוצרים כפילות. אפשר להשאיר את התכונה החשובה יותר במסנן ואת השנייה במפרט. אם שני ערכים עשויים להיות שונים, נסחו את הכותרות כך שההבחנה תהיה ברורה והוסיפו הסבר קצר רק במקום שבו נדרש לפרש את המונח.
מטפלים בתוצאות חסרות ובמוצרים חסרי נתונים
כאשר מסנן מסוים מופעל, החליטו מראש כיצד מטפלים במוצר שאין לו ערך לאותה תכונה. ברוב המקרים אין להציג אותו כתוצאה תואמת, אך גם אין להסתיר את פער הנתונים מצוות התחזוקה. דוח תקופתי של מוצרים ללא מידות, חומר או ערך תאימות יכול להפוך את הסינון לכלי לשיפור הקטלוג. חשוב להבחין בין ערך ״לא ידוע״ לבין ערך שלילי כמו ״לא מתאים״.
אם שילוב מסננים מחזיר אפס, הציעו פעולה קטנה ומובנת. למשל, הודיעו שאין תוצאות עבור ״עץ בהיר״ בטווח שנבחר, והציגו אפשרות להסיר רק את טווח המחיר או רק את החומר. אל תנחשו איזה מסנן פחות חשוב לקונה ואל תאפסו הכול ללא הודעה. בבדיקות איכות, הכינו רשימה של שילובים בעלי סיכוי גבוה להתנגש: מידה וצבע, חומר ושימוש, טווח מחיר וזמינות.
מגדירים בעלות על תחזוקת הניווט
קטגוריות ומסננים אינם פרויקט חד־פעמי. הגדירו מי מאשר קטגוריה חדשה, מי מוסיף ערכים למסנן ומי בודק שמוצר חדש מופיע במקום הנכון. אפשר לקבוע טופס קליטה פנימי למוצר: שם מוצר, קטגוריה ראשית, קטגוריות נוספות אם יש הצדקה, ערכי סינון נדרשים, תמונות ונתונים שחסרים. כך העלאת מוצר אינה תלויה בזיכרון של עורך אחד.
תרחיש להמחשה: נוסף קו מוצרים קטן של קופסאות אחסון. במקום לפתוח מיד קטגוריית עומק חדש, בודקים כמה דגמים צפויים, איך קונים מחפשים אותם, אילו מסננים משותפים להם ולאילו קטגוריות קיימות הם קשורים. אם אין עדיין היקף שמצדיק ענף, אפשר לשלב אותם תחת אחסון ולתת להם מאפיין עקבי. לאחר תקופת שימוש ואיסוף שאלות צוות, ניתן לבחון שינוי ניווט על בסיס צורך ממשי.