יחסי ציבור להייטק ולסטארט־אפים: להסביר טכנולוגיה בשפה של התקשורת

סיפור שעיתונאי רוצה לספר

עיתונאי בוחר סיפורים לפי עניין לקהל שלו, לא לפי חשיבות החברה. לכן מחפשים זווית: מגמה בשוק, נתון מפתיע, לקוח עם בעיה מוכרת או מייסד עם סיפור אישי.

כשהסיפור מובנה סביב הקורא ולא סביב המוצר, הסיכוי לפרסום עולה, והכתבה שמתפרסמת גם משרתת את החברה.

להתכונן לראיון

ראיון טוב נבנה מהכנה. מגדירים שלושה מסרים, מכינים דוגמאות ותשובות לשאלות קשות ומתרגלים משפטים קצרים שאפשר לצטט.

בראיונות לפודקאסטים יש יותר זמן, ולכן אפשר להעמיק. בטלוויזיה וברדיו המסר צריך להיות קצר וחד, ולכן מתרגלים בנפרד לכל מדיום.

לשמור על אמינות

בטכנולוגיה קל להגזים. עיתונאים ומשקיעים בודקים, ופרסום שהתברר כמופרז פוגע לאורך זמן. לכן כל טענה נתמכת בנתון, בלקוח או בהדגמה.

אמינות היא נכס שנבנה לאט: מסרים עקביים, מענה מהיר לעיתונאים והודאה כשמשהו עדיין לא מוכן.

דוגמה להמחשה: השקת מוצר

תרחיש להמחשה: סטארט־אפ משיק מוצר אחרי גיוס. לפני ההשקה מנוסח מסר, נבחרים שלושה עיתונאים שכותבים על התחום, ונקבעים ראיון ואירוע קטן עם לקוח. ביום ההשקה מתפרסמת הודעה, והמייסד מפרסם פוסט מקצועי בלינקדאין.

בשבועות הבאים ממשיכים עם פודקאסט ומאמר דעה, כדי שהחשיפה לא תיעלם אחרי היום הראשון.

טעויות נפוצות ביחסי ציבור להייטק

הטעות הראשונה היא להודיע על כל פיצ׳ר חדש. עיתונאים מחפשים סיפור, לא עדכון גרסה. הטעות השנייה היא להסתתר מאחורי מונחים מקצועיים. מי שמבין רק חצי מההודעה לא יכתוב עליה.

הטעות השלישית היא לצפות לתוצאה מיידית. יחסי ציבור הם קשרים ואמון, ומי שמתמיד ומספק חומר איכותי רואה תוצאות לאורך זמן.

מתי כדאי לחכות עם יחסי ציבור?

אם המוצר עדיין לא עובד או שאין לקוח אחד שמוכן לדבר, חשיפה מוקדמת עלולה להזיק. עדיף להמתין עד שיש הוכחה, ובינתיים לבנות את המסרים ואת הקשרים.

גם בתקופת משבר פנימי, כמו עזיבת מייסד או בעיה במוצר, צריך קודם להתמודד איתו. נעזור בתקשורת מאורגנת אם נדרש.

שאלות שכדאי לשאול לפני שפונים לתקשורת

• מה הסיפור בשתי שורות, ולמה הוא מעניין קורא שלא מכיר אותנו?
• מי המרואיין, ומה הוא מוכן לומר בגלוי?
• איזו הוכחה נוכל להציג, לקוח, נתון או הדגמה?
• מה אנחנו רוצים שיקרה אחרי הפרסום?

אם התשובות ברורות, הפנייה לעיתונאים קצרה וחדה, וזה בדיוק מה שעובד.